שומשונוב ת"ז 066071168 (עציר) נ' מ "י

החלטה

בפני ערר על החלטת בית משפט השלום בקריות (להלן: "בית משפט קמא") שניתנה היום ע"י כב' השופטת טל תדמור-זמיר בתיק ב"ש 21575-01-10.

מתברר כי העורר נעצר היום ע"י משטרת ישראל לצרכי חקירה למשך 24 שעות. בעקבות זאת, הגיש בא כוחו, עו"ד סרוג'י, בשעה 12.45, לדבריו, בקשה לביטול פקודת המעצר שהוצאה ע"י קצין ממונה.

הבקשה הונחה בפני בית משפט קמא, אשר החליט:

"המחוקק נתן למשטרה הסמכות לעצור אדם למשך 24 שעות טרם יובא בפני שופט, וזאת בסייגים ובהתקיים תנאים המוגדרים בחוק. אם טוען העצור להיעדר יסוד למעצר יוכל לעתור לפיצוי בשל המעצר, ולא לנסות ולעקוף הסמכות הקבועה בחוק באמצעות בקשה זו. זאת ועוד, כשרצה המחוקק ליתן האפשרות לערור על החלטת הקצין הממונה עשה זאת בסעיף 43 לחוק המעצרים העוסק במי ששוחרר בערובה. לא כך, במקרה שנעצר אדם. לנוכח האמור הריני דוחה הבקשה".

מהחלטת בית משפט קמא ניתן ללמוד על כך שלגישתו לא ניתן לערור על החלטת קצין ממונה, ובכך הוא טעה.

עוד יש לומר כי לי נראה כי בית משפט קמא נקלע לכלל טעות כאשר החליט שלא לקיים דיון במעמד הצדדים ולא קבע מועד ושעה אליו יזומנו.

סעיפים 27 ו-28 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: "החוק") קבעו את אופן הבירור שעל הקצין הממונה לערוך ואת חובתו לשמוע את טענות העצור.

סעיף 29 לחוק מטיל על המשטרה את החובה להביא את מי שנעצר בידי קצין ממונה בפני שופט באופן מיידי "ולא יאוחר מ-24 שעות".

מנוסח הוראה זו עולה באופן ברור כי על המשטרה להביא את העצור בפני שופט בפרק הזמן שנקבע בהוראה, קרי, תוך 24 שעות. על כן, משביקש בא כוחו לקיים דיון בעניין מעצרו של העורר על ידי קצין ממונה, היה על בית המשפט לדון בבקשתו במעמד הצדדים. ומשלא עשה כן, הוא שגה.

סעיף 43 לחוק דן בזכות מי שנעצר ושוחרר ע"י קצין ממונה להגיש ערר על הערובה שנקבעה ע"י הקצין, כך שאין קשר בין האמור בהוראת סעיף 43 לבין המצב שבו נתבקש בית המשפט לדון בעניינו של העורר.

די אם נאמר שסעיף 43 העניק לעורר את הזכות להגיש ערר על הערובה שנקבעה ע"י קצין ממונה, אזי בודאי ובודאי נתונה לעצור הזכות להגיש ערר על החלטת הקצין הממונה לעצור אותו למשך 24 שעות.

מצאתי צורך לומר את הדברים דלעיל כדי להבהיר את הסוגיה, על אף שב"כ העורר קיבל את המלצת בית המשפט והסכים למחוק את הערר עקב הנסיבות שנוצרו, ובעיקר עקב העובדה שהבאת העורר התעכבה עד למתן החלטה זו, קרי שעה 17.36.

בנסיבות הנ"ל ועל יסוד הסכמת ב"כ העורר, אני מוחק את הערר.

ב"כ העורר יוכל להעלות את כל טענותיו בעניין מעצרו של העורר בבית משפט קמא, במידה ותוגש בקשה להארכת מעצרו מעבר ל-24 שעות.

ניתנה והודעה היום ב' שבט תש"ע, 17/01/2010 במעמד עוה"ד סרוג'י, שמילוביץ, גב' בס-רוזן מטעם העורר ובהעדר העורר, ובמעמד עו"ד פקד מלמוד מטעם המשיבה.

כמאל סעב, שופט

הוקלד על ידי: ציפה זנדברג התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: